Station imaging
בקצרה: אימג'ינג הוא כל מה שתחנת רדיו משמיעה על עצמה בין השירים והתוכניות: זיהויים, מעברים, ג'ינגלים ופרומואים. יחד הם נותנים לתחנה צליל ואופי שקל לזהות.
מאזינים עוברים בין תחנות בלחיצה, והאימג'ינג מזכיר להם איפה הם נמצאים. הוא בנוי מכמה סוגי פריטים, וכל אחד עושה עבודה אחרת:
- זיהוי תחנה – שם התחנה, ולפעמים התדר והסלוגן, בכמה שניות.
- סוויפר – מעבר מופק עם קול, מוזיקה ואפקטים, שמחבר בין שירים.
- ג'ינגל – זיהוי מושר, בדרך כלל מתוך חבילה מוזיקלית אחת.
- פרומו – קידום לתוכנית, לאירוע או לתחרות.
- פתיחים וסיומים – לתוכניות, למהדורות ולפינות קבועות.
האימג'ינג נגזר מהפורמט ומהקהל: תחנת להיטים לצעירים נשמעת מהירה וצפופה, ותחנת דיבור או תחנה לקהל מבוגר נשמעות רגועות יותר. תחנות רבות בוחרות קול קבוע שאינו אחד השדרנים, וכך הוא נשמע כמו התחנה עצמה. באימג'ינג טוב כל הפריטים הם משפחה אחת: אותו קול, אותו סגנון מוזיקלי ואותם צלילים חוזרים, גם כשהופקו בזמנים שונים.
שעון השידור קובע איפה כל פריט נכנס, ומערכת השידור מחברת אותו לשיר הבא לפי נקודות סימון, בלי שקט ביניהם. ומכיוון שמאזינים קבועים שומעים את אותם פריטים שוב ושוב, תחנות מרעננות את האימג'ינג מדי פעם, ומחליפות פרומואים לפי עונות ואירועים.