פרומו

פרסומת מוכרת מוצר של מפרסם. פרומו מוכר את התוכן של הערוץ או התחנה עצמם, על האוויר שלהם. לקרוב המשפחה שלו בקולנוע קוראים בעברית קדימון. פרומו טוב מעורר סקרנות בלי לספר את כל הסיפור, ונגמר במה שהקהל צריך לדעת: מה, איפה ומתי.

בטלוויזיה הפרומו בנוי מקטעים מהתוכנית, וקריינות מחברת ביניהם ונותנת קצב. ברדיו הוא נשען על קול, מוזיקה, אפקטים וקטעים מהשידור. בערוצים רבים הקריינות בפרומו היא הקול הקבוע של הערוץ, כדי שהקהל יזהה מיד שמדובר בתוכן של הבית. האורך קצר, בדרך כלל 10 עד 30 שניות, ומאותו פרומו מכינים לרוב כמה גרסאות באורכים שונים.

בפועל, כותבים את הטקסט אחרי שרואים את החומרים, כי הקטעים החזקים מהתוכנית קובעים את הפרומו, ולא להפך. את שורת הסיום מקליטים בכמה נוסחים: "הערב ב-21:00", "מחר ב-21:00", "ביום שלישי ב-21:00". כך העורך מחליף רק את הסיום לפי יום השידור, בלי להקליט את כל הפרומו מחדש. בתחנות רדיו הפרומואים הם חלק מהאימג'ינג, ונכנסים לשעון השידור לצד הזיהויים והמעברים.