מיקס

בפרק של פודקאסט או בתשדיר יש בדרך כלל כמה ערוצים נפרדים: מיקרופון לכל דובר, מוזיקה, אפקטים ולפעמים גם קריינות. במיקס מטפלים בכל ערוץ בנפרד ואז מאזנים ביניהם, כך שהמאזינים לא יצטרכו להגביר ולהנמיך באמצע ההאזנה.

בפועל, מיקס של דיבור כולל בדרך כלל:

• איזון עוצמות בין הדוברים, כדי שהמגיש השקט לא ייבלע ליד האורח הנלהב.
• אקולייזר, שמנקה זמזום ועמימות ומבהיר את הקול.
• דחיסה, שמצמצמת את הפער בין לחישה לצעקה.
• הנמכה של המוזיקה בכל פעם שמישהו מדבר.
• ניקוי רעשי רקע, נשימות בולטות ושריקות חדות בצלילי ס' ו-ש'.

מיקס הוא עדיין לא מאסטרינג: המיקס מאזן את הרכיבים זה מול זה, והמאסטרינג מכין את הקובץ הגמור לפלטפורמה שבה יושמע. את התוצאה בודקים לא רק באוזניות אולפן, אלא גם ברמקול של הטלפון ובאוטו, כי שם הרבה מאזינים שומעים אותה בפועל. מיקס טוב לא שומעים. מיקס רע שומעים מיד, בדרך כלל כשהמוזיקה מכסה בדיוק את המילה החשובה.